"Voice Dialogue" כגשר שבין מחלה להחלמה
בכתבה האחרונה עסקנו במשמעות המושג
"מחלה" והתחלנו לעסוק ביחסי הגומלין ובקשר שבין חמלה, מחילה ומחלה. ראינו כי כשאין חמלה ואין מחילה מי שתופסת את
מקומם וממלאת את חסרונם היא המלחמה ועם המלחמה (הפנימית והחיצונית) מגיעה גם
המחלה. הבנו כי "מחלה" איננה דבר שיש להילחם בו. "מחלה" הינה
הזדמנות והזמנה מהעולם לעלות למדרגה גבוהה יותר של בריאות, של התחדשות. היום נכיר
את אחד הסודות החשובים שיעזור לנו לחמול, למחול, להחלים ולהגדיל את בריאותנו.
ההסכמה להרגיש חמלה כלפי אדם אחר קשורה קשר הדוק
בהבנה כי כל מה שאנו רואים כ"שלילי", "רע",
"מכוער", "לא אנושי", "חייתי", "בלתי
נתפס" אצל "האחר", הוא בעצם השתקפות של מה שקשה לנו עם עצמנו. אנו בעצם רואים באחר ובעולם את אותם חלקים שאנו עצמנו איננו חיים עימם
בשלום אצלנו בנפש. המלחמה שאנו מנהלים עם "האחר" היא בעצם השתקפות של
מלחמה פנימית שאנו מנהלים עם חלקים בתוכנו, עם "חלקים",
"קולות", "איכויות", "תכונות", "כוחות"
בעצמנו שאיננו חיים עימם בשלום ואיננו מוכנים לקבלם. בנצרות הקדומה והאוטנטית,
שלמעשה ביקשה להחזיר את היהדות למקורותיה ולא להצמיח דת חדשה במקומה, המוטו המרכזי
היה "טול קורה מבין עינך לפני שאתה בא ליטול קיסם מבין עינם של אחרים". הבנה זו של ההשלכה של הקושי שלנו עם עצמנו על
האחר מאפשרת לנו להסכים לחוות חמלה כלפי עצמנו וכלפי "האחר" ובכך לשחרר
את המלחמה הפנימית והחיצונית המזיקה כל כך לכולנו.
אבל מה הם אותם "קולות",
"דמויות"? ואיך עושים את הדיאלוג הזה אצלנו? איך מקבלים את אותם
"חלקים" בתוכנו שאנו משקיעים כל כך הרבה אנרגיה ומאמץ בלהכחידם מתוכנו? היום נתמקד בתפיסה טיפולית-חברתית הנקראת "Voice Dialogue" אותה פיתחו בארה"ב בשנות השישים של
המאה הקודמת סידרה והאל סטון, זוג פסיכולוגים אמריקאים. בסוף שנות השמונים הם
הגיעו לישראל ללמד כאן את הגישה. אני למדתי אותה אצל תלמידתם, מיכל ציטרון
והתנסיתי בה באופן מעמיק אצל אורה גבריאלי, מי שהיום נחשבת למורה הראשית בארץ
לתפיסה זו ואף חיברה ספר מקיף על התפיסה בשם "השד, הנזירה והילד הקסום".
על פי גישה זו, בניגוד למה שאנו חושבים, שהאדם
הוא אישיות אחת מגובשת המנווטת את חייה בין גלי החיים בבטחה ובקו ישיר וברור, הרי
שלמעשה האדם מורכב מהרבה מאוד "קולות", "דמויות"
ו"אישיויות" המבקשות לבוא לידי ביטוי בחייו של כל אדם, כאשר כל אחד
מאותם "קולות" או "דמויות" מכיל "צבע",
"עוצמה" "תכונות" ו"יכולות" אחרות. לכל "קול" או "דמות" שכזו ישנה
"תחפושת" שלמה הבאה לידי ביטוי ב: עוצמת קול ואינטונציה נבדלת, הבעת
פנים, החזקת גוף שרירית (גוף מתוח וזקוף או כפוף או כל וריאציה קבועה אחרת),
מחשבות, דעות, אמונות ואידיאולוגיה אחרת ושונה על מהות האדם, על העולם, על החיים
ועל העצמי; מה מותר לי ומה אסור לי לעשות, לחשוב, להרגיש ואיך ראוי לי לחיות את
החיים. כמו כן, לכל "דמות" או "קול" שכזה ישנם צרכים מנטליים,
רגשיים ופיזיים שונים מאלו של "הקולות" או "הדמויות" האחרות.
כשאנו מדברים על "דמויות" אין הכוונה
לקול אחד או שניים, אלא שהיום, לאחר שנים רבות של למידה ומחקרים בנושא, המדובר על
אלפי "דמויות" או "קולות" שונים ונפרדים המתקיימים אצל כל אחד
ואחת מאיתנו באופן "טבעי" ורגיל. ואם קופץ ועולה בראשכם המושג "סכיזופרניה" הרי שמסתבר כי
כולנו סכיזופרניים הרבה הרבה יותר מאלה המוגדרים כ"סכיזופרניים
מקצועיים".
הגורם לכאב האנושי, לסבל ולחולי הרב נובע לא
מ"פיצול האישיות" עצמו אלא מכיוון שהתהליך המתרחש אצל רובינו הוא שאחת
או שתיים מהדמויות "משתלטות" ומתחילות לנהוג בדיכוי ובהשתקה של כל שאר
"חברת הדמויות". או אז מה שקורה
בגופנו ובנפשנו פנימה הוא בדיוק מה שקורה בחברה האנושית שמחוצה לנו; מתחיל מאבק
פנימי של כל שאר "הדמויות המדוכאות" על הרשות והזכות להשמיע את קולם
ולבטא את עצמם. כאשר מתחיל מאבק זה "הדמות" או "הדמויות"
המדכאות נמצאות כל הזמן במאמץ למנוע מכל שאר יתר "הדמויות האחרות" מלבטא
את עצמם. מאבק פנימי זה גוזל הרבה מאוד אנרגיה החשובה לקידום הבריאות באופן שוטף.
כך, במקום שהאדם ישקיע את האנרגיה שלו במימוש רמת המעורבות החיובית שלו בעולם,
במימוש יותר ויותר "חלקים" ואיכויות של עצמו ולטובת החברה הכללית כולה,
האדם מרגיש עייף וחסר אנרגיה, מתוסכל וממורמר על עצמו ועל העולם הסובב אותו
ובמוקדם או במאוחר הוא הופך להיות "חולה" וכך מתחיל מעגל קסמים שלילי.
ככל שהאדם מוכן ונמצא בדיאלוג עם יותר
ויותר "דמויות" ו"קולות" שבתוכו כך רמות האושר, הסיפוק,
המימוש העצמי ותחושות החופש האישי עולות וגדלות. כפי שכתב הפסיכולוג החברתי, נחי אלון, על תפיסת ה" :"Voice
Dialogue
"כאשר אנו לומדים לקבל את הדמויות שבתוכנו מבלי
לאפשר להן לשלוט בנו, אנו לומדים לקבל בהדרגה את עצמנו בדיוק כפי שאנחנו. המלחמה
המזיקה והאבודה לשנות את עצמנו בכוח נפסקת לאט לאט ושלום ושלווה רבים
יותר יכולים להופיע בחיינו. איתם יכולים להופיע, בתהליך של צמיחה בריאה
ומאוזנת, גם שמחה, אהבה, עוצמה ויצירתיות". בכתבה הבאה נמשיך לעסוק
באופן שבו הדמויות באות או לא באות לידי ביטוי בגופנו ובחיינו, על מנת שבמקום
ש"פיצול האישיות" הזה ירחיק אותנו מעצמנו ומהעולם, הוא יהווה עבורנו
מקור של שקט ויעזור לנו לחוות יותר חופש, אושר ועושר, אישי וקהילתי כאחד.
תגובות
הוסף רשומת תגובה