כיצד ניתן להגיע לאריכות ימים בבריאות מצוינת?

עצירתנו האחרונה במסענו בדרך השפע הקהילתי הייתה ביפן, בעיר טויואוקה. רגע לפני שנחזור למזרח התיכון, לישראל, נשאר ביפן והפעם נבקר באחד מאיי יפן, באי אוקינאווה, על מנת לקבל השראה למה שבעיני חייב לשמש בסיס לכל חזון קהילתי, והוא תחום הבריאות המצוינת.

סיפורנו היום מתחיל בשליש האחרון של המאה הקודמת, כשחוקרי זקנה מכל רחבי העולם החלו להגיע לאוקינאווה, על מנת לחקור את ה"פלא" הגדול, כיצד זה ישנו באי ריכוז גבוה כל כך של זקנים שחצו את גיל מאה בבריאות מצוינת ובתפקוד מלא? החוקרים שערכו במקום מחקרים רבים הגיעו למסקנות הבאות: המדובר באנשים שחיים חיים מאוד פשוטים, הם גרים בבתים הבנויים מחומרים טבעיים וישנים על רצפת טיט (מחוז אוקינאווה נחשב למחוז העני ביותר ביפן). הם מקפידים על שנת צהריים. לכל אחד ישנה חלקת אדמה בחצר ביתו, בה הוא מגדל בעצמו את האוכל שלו. את האוכל שהם מגדלים הם מחליפים עם שכניהם. 

מבחינת המזון שלהם, הם צורכים פי שלושה יותר מוצרי סויה מיפני ממוצע ופי שישה יותר סויה מאדם מערבי! ידוע זה מכבר כי הסויה מכילה נוגדי חמצון חזקים הנלחמים במגוון מחוללי מחלה. והכי חשוב, לזקנים ולצעירים יש את אותו הקול בחברה המקומית. הזקנים נחשבים לשומרים המקודשים של המסורות העתיקות והם מוקפים חום, כבוד והערכה מצד הצעירים. מחקרי שביעות רצון שנעשו בקרב הזקנים המקומיים הראו כי בהשוואה לזקנים במערב, הזקנים המקומיים מעידים על שביעות רצון גבוהה מאוד ממקומם בחברה ומתפקידם החברתי.

אחת השאלות המרכזיות שהעסיקו את החוקרים הייתה האם מדובר בנטייה גנטית או באורח חיים? הם בדקו צעירים מהאי שעברו לארה"ב ואימצו את אורח החיים המערבי ומצאו כי אותם אוקינאווים החלו לחלות באותן מחלות של האדם המערבי ובאותם האחוזים ביחס לאוכלוסייה הכללית במערב וכי אין המדובר בנטייה גנטית אלא באורח חיים נטו!!! אריכות החיים הגבוהה בבריאות מצוינת אינה אופיינית רק לאוקינאווה. קהילות דומות נמצאות באי ניקויה בקוסטה ריקה, בלומה לינדה, בפרברי לוס אנג'לס, ובמחוז נואורו, במזרח האי סרדיניה. הן נבדלות בתרבותם ובגנטיקה שלהן אולם הן דומות במבנה הקהילתי שלהן. המסקנה העולה מחקר אותן אוכלוסיות היא שאריכות ימים בבריאות מצוינת תלויה בעיקר במבנה הקהילתי!

תחשבו רגע על המשפט הבא: "קהילת _______ תפעל בכל אשר על ידה על מנת להבטיח כי למעלה משמונים אחוזים מאוכלוסיית הילדים עד גיל 18 החיה כיום ב ________ תגיע לגיל מאה בבריאות מצוינת, מכל ההיבטים: הפיזיים, הרגשיים והרוחניים". מבחינת קהילתית, מימוש החזון הזה מקביל להנחתת האדם הראשון על הירח. זהו חזון המכיל בתוכו אתגר גדול מאוד המכוון את התנהלותה של הקהילה למאה השנים הבאות, לפחות. כמובן שהמציאות אינה תלויה רק בנו ובהחלטותינו, אולם כפי שאנו מתכננים כיום את פעילותינו העסקית והקהילתית לתקופה קצרה כך באחריותנו גם לתכנן את פעילותינו בתחום אריכות הימים למאה השנים הבאות. ולמה שהקהילה תאמץ חזון זה? פשוט כי זה אפשרי! ואם היעד הזה אפשרי עבורנו כקהילה, חובה עלינו לעשות הכול על מנת להשיגו.

נשאלת השאלה, כמה כסף נדרש מהקהילה למימוש החזון הזה? והתשובה היא כלום, מעבר לתקציב הקיים. כבר ראינו שכל קשר בין כסף ובריאות מצוינת הינו מקרי בהחלט. למימוש החזון נדרשים רק החלטה ברורה ומשותפת והגמשה של המערכת הקיימת לטובת מימוש החזון. 

אבל הי, בכל הקשור לבריאות מצוינת הרי הכסף לא נחשב, לא? האם אנחנו לא אומרים כל הזמן אחד לשני "העיקר הבריאות"? החשיבה והתכנון ארוך הטווח ביחס לבריאות ילדינו הינם תפקידנו העיקרי כהורים. האם לא לשם כך אנו עובדים קשה מאוד כבר היום? הגעה לבריאות מצוינת ברמה הקהילתית הינה מטרה ראשונה במעלה גם כשאנו באים לבנות חזון קהילתי וזוהי גם אחריותנו כחברי הקהילה לדאוג שיעד זה אכן יוגשם לטובת כולם ובמיוחד עבור הדורות הבאים.

לקריאת כתבה על החשיבות הרבה שמשחקת הקהילתיות בהקשר של אריכות ימים ב"כלכליסט"

http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3399712,00.html

                                                                      רוני לב