אריכות ימים בבריאות מצוינת

עצירתנו האחרונה במסענו בדרך השפע הקהילתי הייתה ביפן, בעיר טויואוקה. רגע לפני שנחזור למזרח התיכון, לישראל, נשאר ביפן והפעם נבקר באחד מאיי יפן, באי אוקינאווה, על מנת לקבל השראה למה שבעיני חייב לשמש בסיס לכל חזון קהילתי, והוא תחום הבריאות המצוינת. סיפורנו היום מתחיל בשליש האחרון של המאה הקודמת, כשחוקרי זקנה מכל רחבי העולם החלו להגיע לאוקינאווה, על מנת לחקור את ה"פלא" הגדול, כיצד זה ישנו באי ריכוז גבוה כל כך של זקנים שחצו את גיל מאה בבריאות מצוינת ובתפקוד מלא ? החוקרים שערכו במקום מחקרים רבים הגיעו למסקנות הבאות: המדובר באנשים שחיים חיים מאוד פשוטים, הם גרים בבתים הבנויים מחומרים טבעיים וישנים על רצפת טיט (מחוז אוקינאווה נחשב למחוז העני ביותר ביפן). הם מקפידים על שנת צהריים. לכל אחד ישנה חלקת אדמה בחצר ביתו, בה הוא מגדל בעצמו את האוכל שלו. את האוכל שהם מגדלים הם מחליפים עם שכניהם.  מבחינת המזון שלהם, הם צורכים פי שלושה יותר מוצרי סויה מיפני ממוצע ופי שישה יותר סויה מאדם מערבי! ידוע זה מכבר כי הסויה מכילה נוגדי חמצון חזקים הנלחמים במגוון מחוללי מחלה. ו הכי חשוב, ...

מחקרים רבים מצביעים על הקשר הישיר בין הגדלת המגוון הביולוגי בתוכנו ומחוצה לנו, בסביבתנו, על ידי הגדלת הצומח ובעלי החיים, לבין הגדלת החוסן והבריאות האישית והקהילתית. בכתבה היום נעסוק בקשר שבין הגדלת המגוון הביולוגי בסביבה ובקהילה לבין שגשוג כלכלי אישי וקהילתי. נראה כיצד העיסוק המקומי והאישי בתפיסת הגדלת השפע הביולוגי המקומי בקנה מידה מקומי וקהילתי, המופעל ומנוהל על ידי כלל חברי הקהילה עצמם מייצר בעצמו שפע כלכלי אמיתי הנגיש לכולם, ובונה תוך כדי קהילה תוססת, מעורבת ובריאה הן לסביבה והן לתושביה.  העיירה טודמורדן,  Todmorden באנגליה מדגימה עיקרון זה בסיפור מעורר השראה. זהו סיפור על עיירה שעד לפני כשמונה שנים הייתה עוד עיירה מנומנמת שאף אחד לא הכיר ולא שמע עליה, ואילו כיום היא סיפור הצלחה קהילתי וכלכלי שמכל העולם עולים אליה לרגל ללמוד את עקרונות סיפור ההצלחה שלה. זהו סיפור מעורר השראה של יוזמה אישית, מעורבות קהילתית, וכיצד הגדלת המגוון הביולוגי המקומי מגדילה את השפע הכלכלי, האישי והקהילתי.  זהו סיפור על מהפכת גננות אכילה וקהילה בשם " Incredible Edible " בטודמורדן, בריטניה...

"שגעון החסידות" – כיצד הגדלת המגוון הביולוגי המקומי מגדילה את השפע הכלכלי הקהילתי בכתבה הקודמת דיברנו על שפע קהילתי וראינו דוגמא להמחשת המתודה של השפע הזה. ראינו כיצד הגדלת המגוון הביולוגי המקומי ולקיחת אחריות על סביבתנו מביאה איתה גם שפע כלכלי. היום נסתכל על דוגמא נוספת לקשר הישיר הזה. אם התחלנו את מסענו בדרך השפע הכלכלי קרוב יחסית אלינו באירופה, בעיר טודמורדן שבאנגליה, הרי שהיום נרחיק עד למזרח הרחוק, עד ליפן הרחוקה. היום נתוודע אל הסיפור המרתק של העיר טויואוקה, שכמו בסיפור של העיירה טודמורדן, הפכה אף היא מעיר ישנונית ומדשדשת לעיר משגשגת כלכלית והומת חיים, המהווה מקור לגאווה ולהשראה לא רק לתושביה, אלא לקהילות בעולם כולו. העיר טויואוקה ( (TOYOOKA הינה עיר קטנה הנמצאת חמש שעות נסיעה מטוקיו ברכבת המהירה לכיוון דרום-מערב. מהרגע שאתה מגיע אל העיר, אתה מבחין מיד בכל מקום שאתה מסתכל אליו: בחלונות הראווה, על המרצפות ברחובות העיר, על בניין העירייה ועל כל רכבי העירייה, בסמל החסידה המזרחית. סמל החסידה מופיע גם על אריזות המוצרים הנמכרים בחנויות ברחבי העיר. תיירים נוהרים מכל יפן א...

בימים אלה מתקיימת תחרות צילום עצים באפיקים. מדוע עצים? בשנים האחרונות עלתה מאוד המודעות לתרומתם הרבה והרב-גונית של העצים בכלל ושל העצים הותיקים בפרט, לחיינו ולאושרנו. במקביל עלתה גם המודעות לחשיבות השמירה והטיפול הנאות בעצים הותיקים. כל זה תודות לעבודת פקיד היערות במשרד החקלאות. בין הפעולות החשובות שננקטו בשנים האחרונות ביוזמת פקיד היערות: אומצה נוסחת החישוב המקובלת בארה"ב לחישוב ערך עץ ותיק במידה והוא נפגע על ידי אדם פרטי, בעל עסק או רשות מקומית. נוסחה זו התקבלה ואומצה על ידי בתי המשפט בארץ לקביעת תשלום פיצוי עבור כל עץ שנפגע ו/או נכרת בטעות או בזדון. הנוסחה שאומצה בארץ היא חלקית בלבד. בארה"ב פותח מחשבון חישוב, האמור להתקבל בקרוב, הלוקח בחשבון פרמטרים נוספים כגון: קוטר החופה שמייצר העץ, מיקומו ועוד. גם אם לוקחים את הנוסחה החלקית בלבד, ערך העצים באפיקים מוערך בעשרות מיליוני שקלים ואילו כאשר מתייחסים לנוסחה המלאה שאמורה להתקבל בשנים הקרובות ערך העצים באפיקים עולה למאות מיליוני שקלים!!! על פי מחקרים רבים שנעשו לחישוב תרומת ערך עצים ותיקים עולה כי ערכו של עץ ממוצע בסביב...

בכתבה האחרונה ראינו שבריאות מצוינת ואריכות ימים הינם אפשריים לכולנו ותלויים יותר מכל היבט אחר בקהילה. על פניו, בריאות מצוינת ואריכות ימים הינם עניין אישי, כל אחד עם הגנטיקה שלו ואורח חייו וזה לא אמור לשנות אם החברה והקהילה מסביב פועלים בדרך שפוגעת בבריאותם, נכון? ובכן, המחקר החברתי הארוך והמתועד ביותר בהיסטוריה האנושית, שנערך ברציפות במשך 32 שנים(!) אחר כ 12 אלף מתושבי העיירה האמריקאית פרמינגהם, שליד בוסטון, מראה באופן ברור כי אין פני הדברים כך וכי התנהגויות חברתיות ומצבים גופניים של בריאות וחולי מתפשטים בין חברי הקהילה באופן "מדבק". על פי ד"ר ניקולס כריסטאקיס, שהינו רופא פנימי ומומחה למדיניות ציבורית מהרווארד, שנבחר לאחד ממאה האנשים המשפיעים לשנת 2009, על ידי המגאזין "טיים", ושותפו פרופ' ג'יימס פולר, שנחשב מזה שנים לאחד המוחות המקוריים בארה"ב ושמחקריו צוטטו בהרחבה בעשרות כלי תקשורת, הנתונים מראים באופן חד משמעי כי אנחנו "נדבקים" בתופעות חברתיות דרך הרשתות החברתיות בהן אנו חיים וחברים. הכול החל כשכריסטאקיס ניסה לפענח את "אפק ה...

בכתבה הקודמת ראינו כי האדם "מורכב" מכמה רבדים הקשורים ותלויים אחד בשני; הגופני, הרגשי והרוחני. כמו כן, ראינו כי שמירה על ה"בריאות" משמעה מעשה אומנות מתמשך ואין סופי. גם בעברית, עצם משמעות המושג מצביע ישירות לכיוון זה מעצם היותו מושרש במילה "בריאה" ובריאה משמעה "יצירה" במובן של התחדשות והענקת חיים. זה גם לא מקרה שהמילה "בריאות" באה בלשון רבים, של יצירה והתחדשות מתמשכת. כך, אנו רואים את הקשר בריאה – יצירה – חיים – בריאות כמכלול אחד שלם. ואכן, שמירה על בריאות והגדלת הבריאות קשורים קשר ישיר והדוק ביכולת שלנו לברוא את עצמנו שוב ושוב מחדש ובחיבור שלנו לעולם הטבע, מקור ההשראה הגדול ביותר לכל יצירה שהיא. אף הגדרת ארגון הבריאות העולמי שנוסחה בשנת 1946 מבטאת תפיסה זו; "בריאות היא מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מושלמת ולא רק היעדר מחלה". כשם שאין סטטיות בעולם ובטבע והחיים כל הזמן משתנים ממצב למצב, כך גם האדם מעצם היותו חלק בלתי נפרד מהטבע, "חיה" מיוחדת ועדיין בסך הכול בעל חיים, אף הוא נדרש להשתנות ולהתחדש באופן סד...

בעצירתנו האחרונה בדרכנו המפותלת לגלות את סודות אריכות הימים בבריאות מצוינת, עסקנו בקשר שבין ההרפייה השרירית לבין יצירתיות, התחדשות והגדלת הבריאות האישית והקהילתית כאחד. הדגשנו את חשיבות ההרפייה השרירית לא רק בהקשר האישי אלא בעיקר בהקשר החברתי-קהילתי. בכתבה היום נעסוק במוסד תרבותי-בריאותי ממדרגה ראשונה, שהיה קיים ועודנו, בכל רחבי העולם בתרבויות רבות (מלבד בתרבות הנוצרית, עקב היחס של הנצרות לעירום ולהנאות הגוף הפיזי) והוא מוסד בית המרחץ. Mikkel Aaland שחקר לעומק במשך שנים את המוסדות התרבותיים הדומים כל כך בכל העולם מסכם את מחקרו לגבי מוסד בית המרחץ "לא משנה על איזה מוסד אתה מסתכל; הסאונה הפינית, החמאם התורכי או הסווטלודג' של האינדיאנים, הם כולם חלק מובנה מהתרבות האנושית ממש כמו הכנת הבצק והיין המקומי". ההיבט שחוזר שוב ושוב בכל הדיונים וההשתלמויות שהשתתפתי בהן בשנתיים האחרונות במסגרת קידום בריאות אוכלוסיית הזקנים בישראל הוא הרב-דוריות. בית המרחץ היה מוסד ומנגנון חברתי-בריאותי שקיים הלכה למעשה את מה שהיום מנסים ליישם בכל המדיניות הטיפולית והחברתית העוסקת בהגדל...